פסק-דין בתיק תא"ח 23572-03-11 - פסקדין

רקע וטענות הצדדים

1.         בפניי תביעה לפינוי מושכר ולתשלום דמי שכירות ראויים.

2.         התובעים הינם הבעלים של הנכס הנמצא ברחוב ויצמן 25, נס ציונה והידוע גם כגוש 3843, חלקה 55 (להלן: "הנכס"). בקומת הקרקע של הנכס, חנות המשמשת כבית עסק לממכר שטיחים (להלן: "החנות" או "המושכר").

3.         אביו של הנתבע (להלן: "האב") שכר את החנות מבעלי הנכס המקוריים על פי חוזה שכירות מיום  16.6.1963.

אין מחלוקת בין הצדדים כי על הסכם השכירות חלו הוראות חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב- 1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר" או "החוק") והאב היה לדייר מוגן  בחנות.

4.         לאחר מות האב, ככל הנראה בשנת 1997, ירשה אשתו, היא אמו של הנתבע (להלן: "האם") את זכויות האב בחנות והפכה עד למועד פטירתה ל "דיירת מוגנת" בחנות.

5.         לטענת התובעים, עם פטירת האם , אין הנתבע זכאי להמשיך ולהחזיק עוד בחנות.  לפי הטענה, הנתבע איננו דייר מוגן, מעולם לא הוכר ככזה בהתאם לחוק הגנת הדייר ומשכך יש להורות על פינויו מן החנות.

6.         עוד עתרו התובעים לחייב הנתבע בתשלום דמי השכירות הראויים בסך של 4,000 ש"ח, בעבור  כל חודש שכירות לאחר פטירת האם, קרי מחודש נובמבר 2010 ועד למועד הפינוי בפועל.

7.         מנגד, הגיש הנתבע כתב הגנה מתוקן ובו טען כי הוא- כמו אביו ואמו- רכש זכויות של דייר מוגן במושכר. עם פטירת האב, כך לגרסת הנתבע, רכשה האם מעמד של דיירת מוגנת במושכר ועם פטירת האם הפך הוא לדייר מוגן בו.

הנתבע  טען כי החל משנת 1976 הוא עובד בחנות. לטענתו, עבד בחנות עם אביו, עם אימו והוא מוסיף לעבוד בה גם כיום, לאחר פטירתם. 

8.         בכתב הגנתו טען הנתבע מספר טענות משפטיות חלופיות;

ראשית טען הנתבע כי האם החזיקה בחנות  כ"דיירת מקורית" ומשכך יש להכירו כ"דייר נגזר" בהתאם להוראות סעיף 23 (ב) לחוק הגנת הדייר. 

לחילופין טען הנתבע כי באם תוכר האם כ"דיירת נגזרת", אזי יש להכירו כ"דייר נדחה", בהתאם להוראות סעיף 27(2) לחוק.  

כן טען הנתבע למען הזהירות כי יש להעניק לו סעד מן הצדק.

9.         באשר לבקשת התובעים לתשלום דמי שכירות ראויים במושכר מיום פטירת האם, טוען הנתבע כי מששילם האב דמי מפתח בגין המושכר לבעלים המקוריים, דין הבקשה להידחות.

10.        לאור האמור, טען הנתבע כי לא קמה כל עילה לפנותו מן המושכר ולחייבו בדמי שכירות ראויים ומשכך דין התביעה להידחות.

דיון והכרעה

11.        השאלה העיקרית המצריכה הכרעה בתובענה שבפניי הינה שאלת מעמדו של הנתבע במושכר. קרי, האם הנתבע רכש זכויות של דייר מוגן במושכר , אם לאו.

12.        קודם הדיון בשאלה זו, מן הראוי הוא להקדים ולבאר את המסגרת הנורמטיבית החלה בעניינו.